<h1>ספר החינוך מצוה תק"פ</h1>
<h2>דף יא:</h2>
שנמנענו מלהחזיר האשה אחר שגירשנוה ונשאת לאחר, ודוקא נשאת או נתארסה, אבל זנתה אחר שגרשה מותר להחזירה, ועל זה נאמר [דברים כ"ד] לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה, וזה ידבר אחר שנשאת לאחר כמו שאמר תחלה והלכה והיתה לאיש אחר, דאלו קודם שתנשא מותר להחזירה וגם ראוי לעשות כן אם אינה רשעה. משרשי המצוה כדי להרחיק כל ענין הזימה וכל הדומה לו, וכבר כתבתי בסדר אחרי מות [מצוה קפ"ח] ובלאו דלא תנאף [מצוה ל"ה] בסדר וישמע יתרו ריבוי הנזקין שהן בזימה, וידוע הדבר, וכעין זימה היא להיות אשה יוצאת מן האחד ומשמשת לאחדים ואחר כך לשוב אל הראשון. דיני המצוה במקומות מיבמות. ונוהג איסור זה בכל מקום ובכל זמן בזכרים שעליהן באה האזהרה שלא להחזירן, ומכל מקום גם הנשים בכלל האיסור, אף על פי שעיקר הלאו לאנשים. והרב רבנו משה בן נחמן זכרונו לברכה ימנה בזה הכתוב שני לאוין, האחד שלא להחזיר הגרושה אחר שנשאת, והאחד שלא יבוא הבעל על אשתו אחר שזנתה בעודה תחתיו.
